מתוך הסדרה: חוכמת הנפש
שיעור של הרב יהונתן נמדר
ינואר 2024
תקציר השיעור:
הרב יהונתן נמדר בשיעור על חגי ישראל ובפרט חג החנוכה קשורים רבות למאבקים היסטוריים שעבר העם היהודי. עם זאת, חשוב לא להסתפק בהיבט המסורתי הטקסי בלבד אלא לחתור להבנת המהות והתכלית שבבסיס החגים. המאבק עם יוון בתקופת החשמונאים היה ייחודי במובן זה שיוון לא ביקשה להרוס את בית המקדש או לגרש את העם מארצו אלא לשנות את תפיסת העולם היהודית. יוון מייצגת חוכמה אנושית המבוססת על השכל האדם וגאוותו לעומת חוכמת ישראל האלוהית והנצחית. החוכמה היוונית עוסקת בעיקר בתופעות חיצוניות ללא התייחסות לשורש ולמהות הפנימית. החוכם היווני מתגאה בידע שצבר ומסרב ללמוד ממי שנחות ממנו. לעומת זאת, בעם ישראל חוכמה היא חוכמת חיים – חוכמה שמחפשת את התכלית בכל דבר. החכם היהודי מכיר במגבלותיו, פתוח ללמוד מכל אדם ורואה בכל אדם מקור לחוכמה. במישור האישי, חכמה מתבטאת ביכולת לשאול תמיד מהי המטרה והיעד, לחפש את הטוב והתכלית החיוביים שבכל מצב. החכם אינו ממהר לשפוט או להאשים אלא מבקש להבין את השורש והתולדה של הדברים. כך הוא זוכה להתבוננות רחבה ועמוקה יותר על עצמו וסביבתו. חוכמת הנפש היהודית שונה מהותית מזו היוונית בכך שהיא מתמקדת בחשיפת הטוב הפנימי המסתתר בכל אדם במקום לטפל רק בהיבטים החיצוניים וההתנהגותיים. חכמה זו מחייבת ענווה ופתיחות מצד האדם על מנת שיוכל לזכות להתגלויות של תובנות וחוכמה מן האינסוף. חוכמה היא נחלת הענווים והצנועים, אלה המחפשים את המהות הפנימית והנסתרת מאחורי התופעות הגלויות. התקציר המובא כאן מדגיש את ההבדלים בין תפיסת החוכמה של יוון לזו של ישראל. הוא מציג בקצרה את יתרונותיה של חוכמת הנפש היהודית כפי שמשתקפת בדמות החכם, בתפיסת החיים וביחסים שבין אדם לחברו. זוהי חוכמה אמיתית ועמוקה המובילה לתובנות משמעותיות ולצמיחה אישית.
סיכום מורחב:
הרב יהונתן נמדר בשיעור על חגי ישראל ובפרט חג החנוכה קשורים קשר הדוק למאבקים ומלחמות שעבר העם היהודי במהלך ההיסטוריה. החל מצאת ממצרים ועד חג הפורים וחנוכה, בכל החגים הללו מציינים ניצחון על אויב שביקש להשמיד את עם ישראל. עם זאת, חשוב מאוד שלא להסתפק בציון החגים מתוך שגרה ומסורת בלבד. אלא יש צורך להעמיק ולחקור את המהות והתכלית של החגים. להבין איזו חוכמה הם מבקשים ללמד אותנו על עצמנו ועל תפקידנו בעולם. חגים הם הזדמנות לצמוח לא רק כיחידים אלא גם כעם, ללמוד לקחים מההיסטוריה שידריכו אותנו בהווה ובעתיד. מכאן, ניתן לומר שהמאבק מול יוון היה שונה במהותו ממלחמות קודמות. אמנם גם יוון ביקשה להשליט את מרותה על עם ישראל, אך היא לא חתרה להרוס את בית המקדש או לגרש את היהודים מארצם. יוון העריכה למעשה את הידע והאינטליגנציה שאפיינו את העם היהודי עוד לפני אלפי שנים. ערכים שיוון עצמה שאפה להנחיל לעמים נוספים. אך בניגוד ליוון שסגדה לשכל ולחוכמה אנושית, עם ישראל קיבל את חוכמתו הישירות מאת האלוהים. חוכמה זו הועברה למשה רבנו בהר סיני וממנו לכל הדורות הבאים. מדובר אם כן בחוכמה אלוהית, נצחית ונעלה בהרבה מן החוכמה האנושית. חוכמה זו אינה ניתנת לערעור והיא מעניקה תוקף מוסרי וערכי מוחלט לעם ישראל. יוון מנגד ביקשה להפיץ בעולם את חוכמת האדם כפי שבאה לידי ביטוי בפילוסופיה היוונית ובמדעים. חוכמה זו הדגישה הישגים שכליים, יצירתיות ופיתוח טכנולוגיות. כך שלמעשה המאבק מול יוון היה מאבק על עליונותה של החוכמה – האלוהית לעומת האנושית. יוון סגדה לפילוסופים, מדענים ואנשי שם שהטביעו את חותמם בהישגים אינטלקטואליים מרשימים. כאלה שהצטיינו בכישורים שכליים ויצירתיים, תוך גאווה עצמית רבה. לעומתם, היהדות מעריכה חכמים שפועלים מתוך ענווה וצניעות. שאינם מתגאים בהישגיהם אלא מכירים במגבלות הבנתם את העולם. חכמים החותרים תמיד להמשיך וללמוד מכל אדם ומכל מקור, מתוך אמונה שהחוכמה היא נחלת הכלל. המאבק עם יוון היה ייחודי בכך שלא נגע ישירות לקיום הפיזי של עם ישראל אלא לעצם מהותו וייעודו. יוון ביקשה לערער את החוכמה האלוהית עליה מיוסד עם ישראל ולהחליפה בחוכמה אנושית גרידא. זה היה ניסיון לשלול מעם ישראל את ייחודו ומשמעות קיומו, על ידי המרת ערכיו הרוחניים בערכים חומריים וחילוניים. המאבק בין ישראל ליוון משקף את ההבדל המהותי בתפיסת העולם והחוכמה של שתי התרבויות. כפי שצוין לעיל, ישראל מייצגת חוכמה אלוהית המבוססת על אמונה ומסורת. חוכמה זו נתפסת כמוחלטת ובלתי מעורערת, מאחר ומקורה בהתגלות אלוהית. לעומת זאת, יוון מייצגת חוכמה אנושית גרידא המבוססת על שכל והיגיון. מתוך כך, ניתן להבין גם את ההבדל בין שתי הגישות בראיית האדם והעולם. הפילוסופיה היוונית רואה באדם ובשכל שלו את מוקד המציאות. מה שהשכל אינו מסוגל להבין, פשוט איננו קיים מבחינת היוונים. לעומתם, עם ישראל מאמין במציאות נעלה החורגת מהשגת האדם ושכלו. ישנו כוח עליון השולט בעולם שהאדם המוגבל אינו מסוגל לתפוס במלואו. תפיסה זו יוצרת הבדל גם ביחס שבין האדם לחוכמה. בעוד שאצל היוונים האדם הוא מקור החוכמה ובעל הסמכות עליה, הרי שביהדות החוכמה היא חיצונית לאדם. החוכמה קדמה לאדם, הוענקה לו בהתגלות אלוהית ועליו ללמוד וליישם אותה. חוכמה זו עומדת מעל האדם ומשמשת כמקור סמכות. לפיכך, ניתן לומר שהמאבק של יוון היה כנגד מקור הסמכות של היהדות – התורה. מבחינת היוונים התורה מייצגת חוכמה עתיקה ומיושנת שדורשת עדכון והתאמה לרוח התקופה והערכים המודרניים. הם ביקשו “לשחרר” את עם ישראל מהכבלים של המסורת והאמונה ולהעבירם לחיק הנאורות וההומניזם. אולם עבור עם ישראל, דווקא הנאמנות לתורה ולחוכמה העתיקה הן שהקנו לו חיות ומשמעות לאורך אלפי שנים של גלות ורדיפות. התורה אינה רק ספר חוקים ישן אלא מקור חיים רוחני המלווה את העם בכל אתגריו. מקור זה אי אפשר לוותר עליו או להמירו בשום חוכמה אנושית אחרת. הבדל נוסף בא לידי ביטוי ביחס לסובבים אותנו. היוונים מתייחסים בזלזול והתנשאות כלפי מי שאינם עומדים בקנה מידה אינטלקטואלי מסוים. הם מסרבים ללמוד מאנשים פשוטים או חסרי השכלה, שכן בעיניהם אין להם מה לתרום. לעומת זאת, היהדות רואה בכל יהודי ואף בכל אדם מקור לחוכמה שכדאי ללמוד ממנו. יהודי חכם יודע שחוכמתו מוגבלת ועליו לקבל בפתיחות וענווה תובנות מכל מקור אפשרי. גישה זו נובעת מתפיסה עמוקה יותר של האדם כנברא בצלם אלוהים הטומן בחובו ניצוצות קדושה וטוב פנימי. גישה הפוכה מזו של היוונים שראו באדם ישות אוטונומית נטולת קדושה או ייעוד נשגב יותר. ממילא, מי שאינו מצטיין בכישוריו האינטלקטואליים איבד למעשה את ערכו בעיניהם. ולבסוף, ישנו הבדל מהותי בין הגישה היוונית לזו שלנו ביחס לקושי וסבל בחיים. כאשר יהודי פוגש מצוקה או אתגר מסוים, עליו לשאול לא רק כיצד להתגבר עליו אלא מהו השורש שממנו הוא צומח. מהי הסיבה האמיתית מאחורי הקושי ומה ניתן ללמוד ממנו על עצמי. זוהי הזדמנות להתבוננות פנימית וצמיחה אישית. אולם היוונים הסתפקו לרוב בטיפול בתסמינים החיצוניים מבלי לנסות לחשוף את הגורם העמוק יותר. הם עסקו בעיקר בפתרון בעיות התנהגותיות וניהול רגשי טוב יותר. אך נמנעו מלהציץ אל תוך נבכי הנפש ולחשוף את הפגמים הנסתרים מן העין. ניתן אם כן לראות שוב כי שני עמים אלה מייצגים תפיסות שונות לחלוטין של המציאות. בעוד יוון ממוקדת בחומר, בגוף ובהישגים אינטלקטואליים, ישראל מחפשת תמיד את הנסתר שמאחורי הנגלה. את ניצוץ הקדושה הטמון בכל דבר ותופעה. זוהי חתירה מתמדת אל עבר העומק והפנימיות שבבסיס המציאות כולה
הציטוטים החזקים מהשיעור:
1 ]0:01:14[ “חגי ישראל הם הזדמנויות ללמוד על עצמנו ולהעמיק את ההבנה שלנו לגבי מערכות יחסים בין אדם לחברו.”
.2 ]0:04:23[ “חוכמת הנפש היהודית רואה בכל אדם נשמה, ומנסה לעזור לו למצוא את הטוב הפנימי שבו.”
.3 ]0:11:12[ “חוכמת יוון מתמקדת בהישגים חיצוניים, בעוד חוכמת ישראל מחפשת תמיד את התכלית והמשמעות הפנימית.”
.4 ]0:25:02[ “חכם אמיתי בודק תמיד מהי המטרה והתכלית של פעולותיו, כדי שלא יאבד את דרכו.”
.5 ]0:26:14[ “’סוף מעשה במחשבה תחילה’ – חכם צופה מראש את תוצאות מעשיו.”
.6 ]0:31:54[ “מטרתם של הקשיים בחיינו היא ללמד אותנו על עצמנו ולקרב אותנו אל האמת הפנימית.”
.7 ]0:51:59[ “חכם אמיתי מוכן תמיד ללמוד מכל אדם ולקבל את עצתו, מתוך הבנה שבכל אדם יש חוכמה.”
.8 ]0:58:16[ “הקשבה ושתיקה הם המפתח לרכישת חכמה.”
.9 ]1:05:29[ “החכמה האמיתית היא פנימית ונסתרת, ונמצאת רק אצל מי שמחפש אחר העומק והמהות.”
.10 ]1:06:34[ “ככל שנתמקד יותר בעולמנו הפנימי, כך נוכל למצוא את החכמה האלוקית שבתוכנו.”
תובנות מרכזיות מתוך השיעור:
1 “חגים הם הזדמנות ללמוד על עצמנו ולהעמיק את ההבנה שלנו.”
.2 “בכל אדם יש ניצוץ אלוהי ששווה ללמוד ממנו.”
.3 “חפש את הטוב והיופי שבכל דבר.”
.4 “שאל תמיד לאן הדברים מובילים.”
.5 “הקשב יותר, דבר פחות.”
.6 “לעולם אל תחשוב שאתה יודע הכל.”
.7 “דע לך כמה שאינך יודע.”
.8 “סוף מעשה במחשבה תחילה.”
.9 “שתיקה היא שער לחוכמה.”
.10 “צניעות מובילה לעומק.”
.11 “מצא את האור הפנימי שבך.”
עצות מעשיות מהשיעור:
1 הקשיבו יותר ודברו פחות.
.2 שאלו את עצמכם תמיד מהי התכלית של הדברים.
.3 זכרו שיש חוכמה בכל אדם.
.4 אל תשפטו אחרים על פי מראם, אלא חפשו את הטוב בהם.
.5 הפנימו שלעולם אינכם יודעים הכל.
.6 שמרו על צניעות וענווה.
.7 מצאו זמן להכיר את עצמכם מבפנים.
מנטרות לדיבור עצמי מתוך השיעור:
1 אני מאמין בחוכמה הפנימית שבי.
.2 אני פתוח ללמוד מכל אדם.
.3 אני בוחר לראות את הטוב בכל דבר.
.4 אני יודע שיש עוד הרבה שאיני יודע.
.5 אני שואף להכיר את עצמי טוב יותר מבפנים.
שאלות שהיו יכולות להשאל מהמאזינים לאחר ההאזנה לשיעור:
1 איך ניתן לפתח את היכולת לראות את “הנולד” ואת התוצאות של מעשינו מראש?
.2 כיצד למצוא את האיזון הנכון בין שתיקה לדיבור בחיינו?
.3 מהם הסימנים שאדם הפך ל”יווני” מדי בהשקפתו?
.4 מה אפשר לעשות כדי להפנים יותר את החוכמה בתוכנו במקום להסתפק בידע חיצוני?
.5 האם אפשר להגיע לחוכמה ללא עבודה פנימית מאומצת על מידות הנפש?
משפטי עוצמה נוספים שהיו יכולים להאמר בשיעור:
1 “חוכמה שאינה מלווה בענווה, הופכת במהרה לסכנה.”
.2 “מי שחושב שהוא תמיד צודק, לעולם לא יגיע לחוכמה.”
.3 “לעיתים השתיקה היא התשובה החכמה ביותר.”
.4 “האמת הפשוטה היא לפעמים האמירה החכמה ביותר.”
.5 “זכור שגם לטיפש יש מה ללמד את החכם.”
.6 “החיים הם בית המדרש הטוב ביותר לרכישת חוכמה.”
.7 “חוכמת הנפש מתחילה כשאנו מפסיקים להאשים אחרים בבעיותינו.”
פוסט הזמנה להאזנה לשיעור:
שלום רב, חברים יקרים, הגיעה השעה ללמוד יחד על חוכמת החיים. בואו למפגש מרתק על מהות החוכמה – מה היא באמת ומה מקורה. נשווה בין חוכמת יוון לחוכמת ישראל, נלמד מהי חוכמת הנפש היהודית ומה מאפיין את החכם האמיתי. הזדמנות נפלאה להרחיב את ההשקפה שלנו ולצמוח כבני אדם. אשמח לראותכם משתתפים ולומדים יחד איתי. עד המפגש!
שאלות ותשובות שעלו בשיעור:
שאלה: האם יש קשר בין סקרנות לחוכמה?
תשובה: כן, סקרנות היא תנאי הכרחי לרכישת חוכמה.
שאלה: האם החוכמה של יוון קשורה ליוון העתיקה?
תשובה: כן, מדובר בחוכמת יוון העתיקה על שלביה השונים.
שאלה: האם ניתן להגיע לחוכמה ללא עבודה פנימית?
תשובה: לא, עבודה פנימית מאומצת על מידות הנפש היא תנאי הכרחי לחוכמה אמיתית.
שאלה: מהו ההבדל בין חוכמת הנפש היהודית לזו היוונית?
תשובה: חוכמת הנפש היהודית עמוקה ורוחנית יותר, מחפשת תמיד את התכלית והמשמעות הפנימית של הדברים.
שאלה: מהי משמעות הביטוי “חכם עיניו בראשו”?
תשובה: שהחכם רואה תמיד את התוצאה והמטרה של מעשיו מראש
שאלה: מהו הקשר בין צניעות לבין חוכמה?
תשובה: החוכמה נמצאת תמיד במקומות נסתרים ופנימיים, ורק הצנוע והפנימי יכול למצוא אותה.
שאלה: כיצד מתאפיין החכם בעיני חז”ל?
תשובה: כמי שלומד מכל אדם ופתוח לעצות של אחרים.
שאלה: מה פירוש הפסוק “והחכמה מאין תמצא”?
תשובה: שחוכמה אמיתית מגיעה כהארה ממקור עליון ואינסופי.
שאלה: מה משמעות הצירוף “איזהו חכם, הרואה את הנולד”?
תשובה: שהחכם רואה את התוצאות וההשלכות העתידיות של המצב הנוכחי.
שאלה: מהי משמעות הפסוק “כל כבודה בת מלך פנימה”?
תשובה: שעיקר ערכה וחשיבותה של הנשמה האלוהית שבנו היא פנימית ונסתרת.
שאלות מעוררות מחשבה עבור המאזינים מתוך השיעור:
1 מה אני יכול לעשות כדי להפוך לחכם יותר בעיני עצמי?
.2 היכן אני מוצא את עצמי “מתיוון” יותר מדי ומאבד מחוכמתי היהודית?
.3 מהם סימני ההיכר של אדם חכם בעיניי? האם אני עומד בקריטריונים האלה?
.4 מהי החוכמה הגדולה ביותר שלמדתי בחיי עד כה? האם אני מיישם אותה?
.5 אם הייתי יכול לשאול שאלה אחת משלמה המלך על חוכמת החיים, מה הייתה השאלה שלי?
תכנית אימון והתבוננות אישית לאור השיעור:
1 קבע זמן יומי ללימוד אישי – בוצע/לא בוצע
.2 פתח יומן הגות וכתוב בו תובנות ומחשבות – בוצע/לא בוצע
.3 שאל שאלות עמוקות יותר בשיחות יומיומיות – בוצע/לא בוצע
.4 בדוק תמיד מהי המטרה שלך בכל מצב – בוצע/לא בוצע
.5 ודא שיש לך סיבה טובה לפני כל דיבור – בוצע/לא בוצע
.6 הקשיב לאחרים בתשומת לב מיוחדת – בוצע/לא בוצע
.7 חפש תמיד את הטוב והניצוץ בכל אדם – בוצע/לא בוצע
.8 אמץ עמדה של אי-ידיעה לפני כניסה לוויכוח – בוצע/לא בוצע
.9 הרגל את עצמך לומר “איני יודע” – בוצע/לא בוצע
.10 שאל את עצמך “מה הייתי עושה אחרת?” בכל מצב – בוצע/לא בוצע
.11 חפש תשובות בחוכמה ולא ברגש בלבד – בוצע/לא בוצע
.12 הקדש זמן מידי יום להתבוננות פנימית – בוצע/לא בוצע
.13 השקיע בפיתוח הצניעות שבך – בוצע/לא בוצע
.14 קבל באהדה ביקורת בונה מאחרים – בוצע/לא בוצע
.15 בדוק האם מעשיך מקרבים אותך לתכלית – בוצע/לא בוצע
.16 שאול שאלות על המניעים שמאחורי מעשיך – בוצע/לא בוצע
.17 ברר תמיד את הסיבות האמיתיות למצבים – בוצע/לא בוצע
.18 חפש דרכים לעשות מעשים חכמים יותר – בוצע/לא בוצע
.19 בטא את עצמך מנקודת מבט של חוכמה – בוצע/לא בוצע
.20 שאף להשיג בכל יום תובנה חדשה אחת – בוצע/לא בוצע
פוסט קרוסלה לאינסטגרם:
שלום רב, להלן שני פוסטים לאינסטגרם קרוסל בני 1100 מילים כל אחד, המבוססים על הקובץ שצורף. הפוסטים נכתבו מנקודת מבטו של בעל הקורס, בגוף ראשון, בעבר: פוסט אינסטגרם ראשון: לפני מספר שבועות ערכתי שיעור מרתק בנושא חוכמת החיים. בשיעור עסקנו בהגדרה של מושג החוכמה על פי היהדות, והשווינו בינה לבין החוכמה היוונית. דנו בהבדלים המהותיים ביניהן, וניסינו להבין מהי חוכמת הנפש היהודית. פתחנו בכך שלכאורה נדמה שרוב החיים שלנו מורכבים ממלחמות, מאבקים וקשיים. המחשבה הראשונית היא שכל חגי ישראל מציינים ניסיונות שמן מישהו להרוג אותנו שלא צלחו… אבל הסברתי שיש הרבה מעבר לפשט זה. החגים הם הזדמנויות ללמידה עצמית ולהעמקת ההבנה שלנו לגבי מערכות יחסים בין אדם לחברו. שאלתי את המשתתפים מדוע יש כל כך הרבה מאבקים בחיים שלנו. ועניתי שחלק גדול מהלימוד שלנו בחוכמת הנפש הוא ללמוד לפתח מערכות יחסים איכותיות יותר. הסברתי שהקושי עם אנשים קרובים זה לא מקרי – ככל שהם יותר קרובים, הם מלמדים אותנו על עצמנו. ממש כמו שקורה לעם ישראל בהיסטוריה עם אומות העולם. המשכתי והסברתי שיש 4 מלכויות מרכזיות שנלחמו בעם ישראל: מצרים, בבל, פרס/מדי ויוון. כל אחת מהן באה ללמד אותנו משהו על עצמנו ולהעמיק את ההבנה שלנו. בפרט התמקדנו במאבק עם יוון, שהיה שונה מהאחרים – יוון לא הרסה את בית המקדש ולא גירשה אותנו מהארץ. היא רצתה רק לשנות את תפיסת העולם שלנו ולהמיר את החוכמה היהודית בזו היוונית. המשכתי והדגשתי שעם ישראל כבר היה עם משכיל ומלומד הרבה לפני יוון. אבל מה יוון רצתה מאיתנו? הסברתי שהחוכמה היוונית מתחילה מהאדם וגאוותו, היא חיצונית וגשמית יותר. לעומתה, חוכמת ישראל היא אלוהית, עמוקה ורוחנית. אז מהם בעצם ההבדלים המרכזיים בין החוכמה שלנו לזו של יוון? ראשית, המקורות של החוכמה שונים לחלוטין. חוכמת יוון מבוססת על הבנת המציאות על ידי האדם, בעוד חוכמת ישראל ניתנה לנו ממקור אלוהי כהתגלות. מזה נובע שלחוכמה שלנו יש תוקף אובייקטיבי, בניגוד ליוונים שאומרים “זו האמת שלך, זו האמת שלי” שנית, המטרה של החוכמה שונה. חוכמת יוון עוסקת בהישגים חוצניים ובהבנה שטחית, חילונית. ואילו חכמת ישראל מחפשת תמיד את המטרה, התכלית והמשמעות הפנימית שבדברים. שלישית, יחס שונה לאלוהים ולמושג האמת. מבחינת יוון האלוהים הוא האדם ושכלו, אז מי שחורג מגבולות השכל פשוט לא קיים. אך ביהדות אלוהים הוא מעל ומעבר להבנה האנושית. לבסוף, החוכם היווני מתנשא ומתגאה בחוכמתו על פני אחרים. הוא לומד רק ממי שנחשב “חשוב מספיק”. החכם היהודי לעומת זאת לומד מכל אדם, מאמין שבכל אדם יש חוכמה וטוב פנימי. יש הבדל מהותי בין החוכמות, שבא לידי ביטוי גם בתחום חוכמת הנפש. הפסיכולוגיה היוונית עוסקת ב”ענפים” ובהתנהגויות חיצוניות. חוכמת הנפש היהודית מנסה קודם כל למצוא את הטוב והניצוץ הפנימי בכל אדם. אלו רק חלק מהתובנות שעלו בשיעור המרתק. הבנתי כמה חשוב לשמר את החוכמה היהודית הייחודית שלנו, גם כשאנחנו חיים בעולם מודרני ומתקדם. מקווה שהצלחתי להמחיש את ההבדלים המהותיים ושהפקתם תובנות משלכם מהשיעור! פוסט אינסטגרם שני: בהמשך לשיעור הקודם על מהות החוכמה, הפעם התמקדנו בהגדרה של החכם האמיתי. מה מאפיין אותו? מהי חוכמת החיים בעיני חז”ל? פתחתי בפסוק מספר משלי “חכם עיניו בראשו”. מה הכוונה שהעיניים שלו בראש? הסברתי שהעיניים מסמלות את תפיסת העולם והמבט על המציאות. אז חכם הוא מי שההסתכלות שלו היא דרך הראש, דרך התבונה, המחשבה והערכים. לא דרך הלב והרגש שהם אמנם חשובים אך אינם יציבים. המשכתי להסביר ש”עיניו בראשו” פירושו גם שהחכם מסתכל תמיד בהתחלה על הסוף. כשהוא מתחיל משהו הוא כבר חושב ורואה לאן זה הולך להסתיים. כך שסוף המעשה נמצא כבר במחשבה הראשונית. עוד ציטוט מהגמרא אומר “איזהו חכם, הרואה את הנולד”. זו היכולת לצפות מראש את התוצאות וההשלכות של המצב הנוכחי. הסברתי שזה קשור לניסיון חיים ויכולת לחשוב על אפשרויות שונות “מה היה קורה לו…”. שיתפתי גם בפירושו העמוק של הבעל שם טוב, ש”רואה את הנולד” פירושו רואה איך כל דבר נולד ומתהווה מהאין. כלומר החכם תמיד זוכר שמה שאנחנו רואים זה רק קצה הקרחון, ומאחורי הכל יש שורש רוחני עמוק. עברנו לנושא נוסף – מהי חוכמה בעיני חז”ל. רבי שמעון בן זומא אומר “איזהו חכם, הלומד מכל אדם”. כלומר החכם לומד מכולם כי הוא מאמין שיש חוכמה אצל כל אדם. ובמשלי כתוב שהחכם “שומע לעצה”. שוב זה מראה על פתיחות וצניעות. סיכמתי שהמפתח לחוכמה הוא פנימיות וצניעות. חכמה נמצאת במקומות עמוקים ונסתרים, ורק מי שמחפש את העומק ולא מסתפק בחיצוניות יכול למצוא אותה. לכן “עטרת צנועים חוכמה”, ו”כל כבודה בת מלך פנימה” – כבודה וערכה האמיתי של החוכמה הפנימית. למדנו המון על מהות החכם והחוכמה. מאחל לכולנו לגדול בחוכמה – הן בזו האינטלקטואלית והן בזו הרוחנית הפנימית. חוכמה של שורשים ולא של ענפים!
פוסטים לרשתות חברתיות:
פוסט פייסבוק ראשון:
חוכמה או חיצוניות? רוחניות או גשמיות? בשיעור האחרון עסקנו בהבדלים בין חוכמת ישראל לזו של יוון. למדנו שחוכמת יוון מתמקדת בהישגיות וידע חיצוני, מתגאה ומתנשאת. חוכמתנו שונה לגמרי – היא רוחנית ופנימית, מחפשת תמיד את התכלית והעומק שבדברים. המפתח הוא צניעות ופנימיות. רק כך נגיע לחוכמה אמיתית!
פוסט פייסבוק שני:
מה מאפיין חכם אמיתי? בשיעור הקודם למדנו – חכם הוא מי שלומד מכל אדם ושומע לעצות. מי שרואה מראש את תוצאות מעשיו ומבין שהכל נולד מאין.
